אהבתי את עצמי בעיניך
מבעד לאישונים יכולתי לראות קסם שחלמת בדמיונך
והייתי יפה
צבעת אותי בכחול ירוק ואדום והתעטפתי
וראית אותי זקופת קומה וראית אותי נופלת נשברת
ואהבת אותי, בכל גופך
רצית לגונן עליי מפני כל.

ולא האמנתי במה שראיתי בעיניך
לא האמנתי שאני היא זו העומדת מולך
ולא רציתי אבל שקעתי
באוקיאנוס של חום, בשדות של אהבה
והפקרתי
הפקרתי עצמי לזה.

עד שיום אחד הבטתי בעיניך
רציתי להרגיש שוב את אותו החיוך
למצוא אצלך את אותו היופי
אך לא ראיתי כלום
רק סכין חדה מפלחת את חזי
ורציתי לצעוק
שתשמע.



אני עדיין רוצה לצעוק, שתדע
ויודעת שאם היית רואה אותי ככה, עכשיו
היית אוהב אותי, אפילו יותר
אני עדיין מתחרטת על מה שלא אמרתי
על מה שלא עשיתי והפעמים שלא נגעתי
לא מספיק, אף פעם לא מספיק
לא מספיק בשבילי לדעת
כמה אפשר לשמור.