יומן יקר....
שוב רבתי עם אמא שלי הפעם הריב היה גדול מתמיד, היא אמרה לי
שהיא מתביישת שאני בנה, ושהיא לא רוצה אותי יותר בחיים שלה.
היא צעקה כ"כ חזק שאנשים מהביניינים שלידינו כבר באו לראות מה
הרעש.
היא הגיע היום הביתה בקושי עומדת, את האלכוהול הריחו ממנה
ממרחקים, הסתכלתי לה על הזרוע היא הייתה כולה מנוקבת.
היא חזרה להזריק לעצמה לוריד.
אני כ"כ מתבייש בה. והיא עוד אומרת שהיא מתביישת שאני בנה.
בלעדי היא לא הייתה חיה עד עכשיו אם לא היה אותי לעזור לה,
כשהיא הייתה בין חיים למוות בגלל מנת יתר.
אני חייב לעזוב את המקום הזה שאני קורא לו "בית".
גם כן בית, אני נמצא בו בדיוק 6 שעות, ואלה השעות שאני ישן.
אני יסתדר יפה מאד בלי בית.
זה סך הכל מקום לישון בו.
אני ימצא לי איזה פינה, אני ישים שם שמיכה וישן שם.
החלטתי- פה אני לא נשאר.