גלעד טוב לי / אינסומניה |
וממאן להירדם
נאחז בחוזקה בכל יום
כאילו היה יומי האחרון
שתיקתו של הלילה
צורמת באוזניי
והחושך המסנוור הזה
עוטף אותי,
הרבה יותר מהשמיכה שעלי.
איני שומע דבר
אך מחשבותיי הישנות
מחרישות אותי.
משום מה העבר שלי
מסרב להישאר עבר.
מתהפך פעם נוספת
כבר איבדתי ספירה
באנחה מיואשת מתחיל להבין.
פוקח עיניי באפלה, ומלמל:
הנה עוד לילה לבן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|