עכשיו, אין פה אף אחד
מצאתי את המראה הנכונה
שתראה לי איך אני באמת
מביט ולא מאמין
שואל את עצמי
אם אני החטא, או העונש
שלי
מדמיין איך אני נוסע אל הים
נוסע ישר אל תוך המים
אולי תיקחו אותי אליכם?
יכול להיות שטעיתי
עכשיו מאוחר להודות
ב-26 שנה של טעות
בלי נשיקת לילה טוב
בלי אהבה גדולה
חוזר אל הבית
מביט במראה
היא תמיד צודקת
היא תמיד מוכיחה אותי מחדש
אין לי סיכוי
ככה כתוב בשלטים
אולי תיקחו אותי אליכם?
תראו לי
איך זה לא להביט פנימה
ולטבוע
עד שהמים יכסו את פניי
בלי חבל הצלה
אולי אז המראה
תראה אותי אחרת
ויש ערימה של ספרים על הרצפה
ותמונות של ילדות בשחור ולבן
יצאתי מהבית
לאורך רחוב שמשקיף על העיר
אני לא יודע
אם אני החטא, או העונש
של עצמי
ומה פה המחסומים
מחכה לדמות שתופיע
ופתאום היא תתחיל לשיר
אני יודע, יש כללים
שאסור לי לעבור
ומה שאסור, זה מה שמותר
ומי אמר, שזה תמיד יכול להיות נכון
אולי תיקחו אותי אליכם?
ברשימות שלי, מחקתי את מה שלא יכולתי
עכשיו אני מביט בדף ריק
אין נשיקת לילה טוב
אין אהבה שמחכה שאחזור
הייתי יכול לצחוק
אבל מפחד לשמוע את זה בקול
מביט במראה הנכונה
היא תמיד תגלה לי את עצמי
ואני אביט, לא מאמין
שאין יציאת חירום, שאין מפלט
אולי תיקחו אותי אליכם? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.