[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאיר קימיאגרוב
/
וורס ללא שם

מה כבר ביקשתי? כמה שקלים? קצת אהבה?
מה כבר קיבלתי? קצת תקווה, הרבה אכזבה.
כמו תינוק שרק נולד, מופתע כל פעם מחדש,
מהתמימות הקרה, מהמוח המלוטש.
מאכילים שקר וכזב, בעטיפה של ממתק,
מאכילים כל כך הרבה, ולא שמים לב שהילד נחנק.
אומרים שעל ראש הגנב בוער בכובע,
הראשים של כולנו שרופים, אבל האש לא יודעת שובע.
עולם מלא באקסיומות, אבל כמה באמת אמיתיות?
כמה באמת מייחסות חשיבות לרגש של הבריות?
כשפיסת נייר שווה יותר מחופש וחיים,
כשמילה של אדם, הפכה חשובה מדברה של אלוהים,
גם העולם עוצר מלכת, ומנסה לאחות את השברים.
מנסה אך לא מצליח, וממשיך עם האחרים.
וזה מדהים איך שתנאי המציאות משתנים ללא הרף
ממשיכים לצוד קורבנות, גם כשאין רעב לטרף.
פעם מגן דוד צהוב סימן שאתה השריף של העיר.
איך לכל הרוחות זה השתנה לסימן הזיהוי של השעיר
לעזאזל, מגיל קטן אומרים לי תאמין שיש למעלה אל,
ובכן, אני מאמין, אז איך זה שבכל זאת הזמן אוזל?
לא מספיקים לומר שלום, והדלת נטרקת בפנים,
נשארים עם פרצוף תמוהה ולא מבינים.
הם טוענים, שזה הכול מבחן של אלוהים,
כולם בטוחים שהם עברו, כולם נשארים בסוף תוהים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ואיך קוראים
לאחותך?
פנדל?











אפרוח ורוד
מסתלבט על קרן


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/12/05 14:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיר קימיאגרוב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה