|
התמונה שלך
שבראש שלי
כבר מטושטשת
מה לא הייתי נותן
כדי לראות את העיניים שלך שוב
לתת לך נשיקה אחרונה
לשמוע את הקול שלך שאומר לי
שהכל יהיה בסדר
ושאין ממה לדאוג
אתמול נזכרתי בך
נזכרתי איך צחקנו
איך שתינו קפה בלי סוכר
ואיך בלילה היה לנו קר
והיה לי בסדר
ודאגתי פחות
כשהייתי איתך
אז היו לי כוחות
מול העיניים שלך לא יכולתי לבכות
אבל עכשיו אני בוכה
הדמעות לא מפסיקות.
שמעתי שיר שהזכיר לי אותך
על החורף ובדידות
והוא גרם לי לחשוב
למה אני לא מכיר אותך באמת?
למה לא העמקנו את הקשר?
אולי אני צריך לצאת
להכיר אנשים חדשים
ולא לשבת לבכות
ולחשוב עלייך
ולרצות להיות איתך
היום ראיתי תמונה שלך
מישהו הביא לבית הספר
ונזכרתי שוב
באותם המראות
שנינו אצלי בחדר.
בצחוק שלך
ובעיניים המהפנטות
ולא יכולתי לראות
לא יכולתי לבכות
כי כנראה המשכת הלאה
ואני נשארתי לתהות.
למה נתתי לך לברוח?
למה לא רצית להשאר?
איך זה שנתת לי כוח?
ולמה בכזאת קלות אני מוותר? |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-פעם אחרונה שזה
קורה, או
שיינקטו אמצעים.
ברור?
אפרוח ורוד . |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.