יום יום ניפגש.
אני ואתה ואני.
מעל הדף הצהוב
דמעה נוחתת על אותיות זקנות.
דף מעביר דף מעביר גל של זכרונות.
"לך תתפלל ואז תבוא אליי למיטה."
כבר אינני רואה אותך דרך המראה.
ההשתקפות מצמררת.
אני בולע את המילים
קשה להתרכז,
הבוקר קשה
והלילה עוד יותר.
הכנסתי אותך לתפילתי
רגע איפה הייתי?
הייתי לבד
ואיתך,
ואיתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.