לך לך בכל מאודך
בהולכך הקול יהדהד
מהמדבר עד עשב השדה
ויעלה אד עמוד
ומועדים העומדים
ביגון או שמחה
גם כנופלים אפיים
עד בו נחת המנוחה

בלכתך בדרך בעומדך
ביושבך
הייה מודה, מראשית ומעולם
היו הדברים המבדילים בין קודש לחול
יש חול וכוכבים
וימים שאין בהם נתיבות
בהם לא  תמחול

זכור הכל וקשרתם בין עיניך
טוטפות נוטפות
כתובים בימים
בשערי לבבך
בתרמילך המונח
על גבך צרורים
וזכרת דברי הדברים
הנדברים ונשברים

בלוחות הלב העולב
ושננתם בדעתך
ולא יהיה לך פוקד אחר
בלכתך בדרך עוקד
מראות יורה ומלקוש
קשורים על ידך
שמורים
מביתך משעריך
ממזוזות ושבועות
והיו הדברים האלה

בתים לאבנים
כגר מהגר לך לך
למדבר ברוח הנדרים
שם היית  שם השלת
נעלך מעל רגליך
יחף הולך

לך לך
במעלות ההרים
ארבעים או מאה ימים
ראה
עמים או קולות
עמומים ממתנים
בלילות
והדברים ברורים
ללא אותות ומופתים.