צפת לא רעדה פעמיים
אולי  על כך שמאז אדמתה הפכה קדושה
המים זרמו באיוושה ובקעו למרגלותיה
בדממת דורות תולדותיה
מעיינות מפכים זכרונות קדומים
אודות עץ החרוב
וקץ החירות
וכרוב השמיים המנפנף בכנפיים
יורד לאור מדורות
לפתחי מאורות
מוליך סודות קבלה נסתרים
הנמסרים במילה ועוד מילה
מרקיע לבקיע
בא במערות מחילות האדמה
שם שכנה פליטת דלת מלכות המכבים
עלתה שממת הארץ וקולות תנים ועלטה
בשעה בה כבתה מנורת שבעת הקנים
ישבו הסגפנים מתגדרים מתקדשים
עושים בליבם מקדשים
אז היו באים אליהם פנים אל פנים
מלאכים מדברים ניחומים
מניחים קולות אלוהים חיים
ושומעים בכיים העולה הבא בשנית
ככינורות נהרות בבל
הנוהים האומרים
בת ציון ארץ שדודה
בשנית ערו בה עד היסוד
והארזים הפכו פחמים
אז דבקה לשונם לחיכם
והיו הולכים וחוזים בימים
והוזים רזים מגנוזים
עתה הם מונחים ימי הדברים על מדפים
ספרי בית אבי נופים הצופים אליי ההרים

בצהרי יום באו בי המים הקרים
במקום בו טהר בגופו ונלפת בקדושת צפת
האר"י הקדוש
נספגים ובאים בעורי ברים
אומרים רעידות
שם נוכחתי כי נעדרתי ושכחתי
שבילי ילדותי תוהים
עמדתי על דעתי או מעדתי
ויותר משחזרתי יותר הלכתי
עומד על דעתי ועל דעת אבי העומד על דעתו
האומרת כי מעדתי
ואני מפנה דעתי מפני דעתו

צפת תמתין לבוא החגים הבאים
שב יורד פיתולים חג ממעלות ההרים
תחתיות הערים
מישורי החוף המהבילים
הלחות בערבים
השרבים הבאים בימים
במקומות בהם צומחים בניינים קניונים
קופסאות גפרורים אפרוריים
שם ראיתי בני אדם פזורים כפירורים
כעורבים
מאכילים מכף ידם זה את זה מרורים

בעורי הזוכר את צינת רעד מי האר"י
מבשיל ומשיל קדושות
ומתפנה לנדושות.

תשס"ה ראש השנה, צפת