א'  ו- ב' בשיחה על חיים ועל נשים.

א: בוקר טוב!
ב: גם לך.
א: עבר זמן רב...
ב: ימים ספורים, שיערך עדיין מבריק ושחור כשם שהיה שלשום ולפני
שבוע.
א: אכן.
ב: איך האישה? הילדים?
א: כולם בסדר.
ב: חבל. ואתה?
א: מסתדר, זורם עם החיים.
ב: זורם בנהר החיים? יודע אתה שבסופו של הנהר ממתין המפל?
א: נגיע לגשר, נחצה אותו.
ב: אין שום גשר, יש רק נפילה לתהום בלתי נלאית.
א: האומנם?
ב: חיובי.
א: הבינותי. ואיך חייך?
ב: טובים. מטפסים במעלה ההר.
א: יודע אתה, שאחרי הפסגה יש רק לאן לרדת.
ב: יודע, יודע גם שאפשר להישאר בפסגה.
א: אין הרבה מקום בפסגה, כולם נדחקים משם בסופו של דבר.
ב: יש צדק בדבריך. מקווה אני לנשום מעט אוויר פסגות לפני שאגיע
בחזרה למרגלות ההר.
א: לפני יומיים היית יותר נחמד
ב: עברו יומיים מאז...
א: ויד הזמן עוד נטויה.
ב: אכן.
א: התאהבת במישהי לאחרונה?
ב: לא, ואתה?
א: לא, יש לי את אשתי.
ב: לא? אתה לא מאוהב באישתך?
א: לא, אני כבר לא מאוהב בה, אני אוהב אותה.
ב: הבדל אסטרונומי. אז לא התאהבת במישהי לאחרונה?
א: לא.
ב: מספיקה לך אשתך?
א: כן.
ב: שקרן.
א: קביעה מעניינת מאוד קבעת כעת.
ב: ומדוע זו קביעה כה מעניינת?
א: דווקא משום שאין לך כל הוכחה מוצקה שאני משקר.
ב: יש, לאיש אין די באשתו בלבד.
א: לך לא די באשתך?
ב: לא נשוי הנני.
א: רווק?
ב: גרוש.
א: מדוע?
ב: לא היה לי די באשתי.
א: אז במה היה לך די?
ב: באשתך.