|
בעודני עובר ליד
האור אצלך דולק.
החלון שלך בוער.
חצי שנה כחצי שעה.
עשרים ימים כעשרים שנים.
הגעגוע לאור ולעור.
עמדנו כל כך קרוב שם על הגשר בין חיים ומוות.
מתפלא איך המדרגות לא קרסו מעומס מחשבותיי.
הבית ברחוב הראל עמד ושתק
בעוד ליבי רעם למשמע טריקת הדלת. |
|
|
אני מורעל אש,
שמתי את הנשמה
שלי בצבא.
שלחו אותי לבה"ד
1, זרקו לפח
שלושה חודשים
מהחיים שלי על
בולשיט
פסודו-מנהיגותי,
ועדיין נשארתי
מורעל, ואף אחד
לא מתלהב מזה.
עכשיו שולחים
אותי להשלמה
חילית, עוד
שלושה חודשים של
בולשיט
פסודו-מקצועי.
אני רוצה לשאול
מעל ריבועי הבמה
- שאול מופז,
אין לך לב?
- אחד, מורעל
לשעבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.