|
"תיק תק" אומר לי שעון על הקיר, "תיק תק".
גם לו מאוחרת השעה והוא רוצה לישון.
"תיק תק" הוא מאיץ בי.
"תיק תק" הוא רוצה שאסיים.
אחליף לכותונת ואאסוף את הדמעות של היום לצנצנת שלא יתיבשו.
"תיק תק" הוא רוצה שאכבה את האור ואסגור את הדלת.
שאסגור אותה על המנעול שיקשה על הלילה לברוח מהחדר, שעוד לא
ייכנס היום.
"תיק תק" הוא אומר בזיוף, כאילו דילג על שנייה ואיבד את
דיוקו.
"תיק תק" חושב הוא שלא שמתי לב שסתם הוא אומר.
שגם הוא לא מוכן עוד להפוך את השקט לדממה.
"תיק תק" מיואש אחרון הוא אומר,
"תיק תק" מובס. אף אחד מאיתנו לא הולך לישון. |
|
|
בבמה כמו בבמה,
השאלה היא לא עד
כמה את מוכשרת,
מהוקצעת, בעל
ניסיון או
קשרים, אלא כמה
פרטי לבוש את
מוכנה להסיר
פינקי(ת)
ואמיתות, עושה
כיף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.