רְחוּצִים יָמַי בְּאוֹר-חַרְצִיּוֹת
מְכַנֵּס מַחְשְׁבוֹתַי הַנּוֹדְדוֹת
בַּשּ-ָדֶה הַפָּתוּחַ
עִזִּים מְטַפְּסוֹת עַל צוּקֵי-סֶלַע
רַגְלֵיהֶן מְרַחֲפוֹת
עַל פְּנֵי תְּהוֹמוֹת וּמַעֲיָנוֹת
בְּאוֹר-חַרְצִיּוֹת מָתוֹק
אֲנִי קוֹרֵא לָהֶן
לָבוֹא אֵלַי לַבֻּסְתָּנִים
אֲבָל תָּמִיד יֵשׁ אַחַת
שֶׁמִּתְפָּרַעַת וּבוֹרַחַת
מִתְרַסֶּקֶת בִּזְעָקָה
אֶל נְקִיקֵי הָעֲלָטָה.
                                                           
 דן ספרי
                                                         
©