|
רחוצים ימיי באור-חרציות
מכנס מחשבותיי הנודדות
בשדה הפתוח
עיזים מטפסות על צוקי סלע
רגליהן מרחפות
על פני תהומות
ומעיינות
באור-חרציות מתוק
אני קורא להן לבוא אליי
לבוסתנים
אבל תמיד יש אחת שמתפרעת
ובורחת
מתרסקת בזעקה
אל נקיקי העלטה.
|
|
|
העולם היה מסתדר
טוב מאוד
בלעדינו - בני
האדם.
זה אנחנו בני
האדם - שלא
יכולים
בלעדיו... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.