הוא היה לבד בחדר, לא היה לו מה לעשות אז הוא הפעיל את הרדיו
ושמע שירים עיבריים ,קצת תרבות הוא חשב לעצמו, ואז לפתע נקטע
השיר ונשמע קול מעצבן של ילד שלא רוצה לחגור מאחור או משהו כזה
. הוא החליט להחליף תחנה אבל ראה שכל התחנות משדרות באותו זמן
פירסומות שונות ומשונות , פרסומת לפוטו ג'ק ולאופטיקה מנשה
וכשהגיע הפרסומת לשווארמה של דויד הוא חש רעב והחליט להזמין
איזה משהו להרגיע את הרעב.הוא הלך לכיוון הארנק פתח אותו הסתכל
טוב טוב בכל התאים (כן גם בתא של הכסף הקטן) ולא היה כלום
....נדה....זילטצ'...פשוט כלום אבל למה שיהיה הרי הוא לא עבד
או משהו כזה ואז חשב איך להרגיע את הרעב בזמן הקצר ביותר או
במילים אחרות: "איך להשיג קש בפחות מחמש(דקות)" .
הוא לקח מחברת ישנה מהתקופה של הביצפר ותלש דף מהסוף (בגלל
שהוא עבר את האמצע) ,והוא התחיל לרשום:
1. עבודה -לחפש,להשיג,לעבוד,לעבוד,
לעבוד,לעבוד,לעבוד,לעבוד,לעבוד,
לעבוד,לעבוד,לעבוד,משכורת?
לאחר תהיות טענות בעד ונגד כמו כל חיבור הוא שלל את האפשרות
החוקית היחידה שהייתה לו מפני שחוץ מממון לא היו לו טענות בעד.
הוא תלש עוד דף והתחיל לחשוב על תוכניות פליליות
1.רצח-נשק (רצוי אחד שעובד),גרביונים, סיגריות בלי
פילטר(בשביל הקול),קורבן.
2.שוד- נשק (לא חייב לעבוד אפשר גם פלסטיק בחנות
למטה),גרביונים (או קסדה כמו האופנובנק), סיגריות בלי
פילטר (או לתלוש עוד דף מהמחברת),מטרה (בנק או דואר או כל מקום
שיש בו יותר מחמש עשרה שקל בשביל השווארמה והשתייה).
לאחר התלבטויות שארכו כשתי דקות הוא החליט לשדוד את הבנק ממול
לפארק ,נשק נשאר לו מפורים(כשהוא ומנשה התחפשו לקאובויים
),סיגריות לא היו לו וגם לו היה לו זמן לעבוד על הקול אז הוא
הלך על השיטה המסורתית של הפתק שכתוב בו את הפרטים הרלוונטים
ואה הוא צריך להשיג גרביונים (לא היה לו תקציב לקסדה) הוא חשב
ואז נזכר שמלכה השכנה מלמטה כל הזמן צועקת על שולה השכנה
מלמעלה שהכביסה שלה מטפטפת על הבגוניות שלה והן הופכות ללבנות
מהאקונומיקה ושולה אומרת לה שבגג זה מתייבש הכי טוב ואם היא
רוצה אז שתשתול בגוניות בעציץ בתוך הבית ,אז הוא עלה מהר למעלה
וראה את מה שחיפש זוג גרביונים תלויים ליד זוג תחתונים פרחוני
שלדעתו כבר מזמן יצא מהאופנה והיה צריך לזרוק לפח בטח של עזרא
בעלה של שולה ,חשב לעצמו ,אבל הבטן קרקרה והוא מהר חזרה לדירתו
כדי להתכונן ולהכין את הפתק.הוא חזר למחברת ולקח דף תלוש שהיה
בהתחלה והוא החל לרשום:
זה שוד !
תתני לי את כל הכסף
ואז הקול יאיה בסדר
בתודה ובברכה
אני (השודד).
הוא הסתכל על הפתק והיה מרוצה ....טוב הוא לקח שקית זבל ריקה
הכניס אותה לכיס וצעד לעבר הבנק.
בבנק היה תור (טוב מה הוא ציפה זה היה יום שלישי ) הוא חיכה
בתור משהו מאחוריו אמר לו שהוא הולך רגע אז אם משהו יבוא שיאמר
לו שהוא אחריו,לבסוף הגיע תורו הוא שם את הגרביון על ראשו והוא
הבחין ברכבת איומה במקום של האף , הוא ניגש לפקידה הגיש לה את
הפתק והצביע עם אצבעו לעבר אקדח הברטה שנח בחגורתו . הפקידה
הרימה ראשה והחלה להזרים לשקית מזומנים , הוא חשב על חגיגות
השווארמה שיאכל, כשסיימה למלא את השקית הוא יצא החוצה והחל
מתקדם לעבר השיפודיה הקרובה בדרך הוא פגש בשולה והיא הסתכלה
ואמרה לו שיסלח לה אבל למה הגרביונים שלה נימצאים על הראש שלו
הוא המציא איזה סיפור שמלכה זרקה אותם מלמעלה וזה נפל על הרצפה
ומאחר ויש לו ביד שקית הוא לא יכל להחזיק את זה אז הוא שם את
זה על הראש ,שולה שלא הייתה חכמה במיוחד 'קנתה' את הסיפור
והודתה לו כשבין שפתיה היו קללות עזות לעבר אותה מלכה מסכנה
ומה היא תעשה לבגוניות שלה. הוא המשיך ללכת ,עכשיו היה לו יותר
אויר כשהגרביון ירד מראשו , וכשהגיע לשיפודיה הזמין מנה של
שווארמה בלאפה עם קולה והוא ישב לאכול.
הוא אכל מנה.
ועוד מנה.
ושתה קצת קולה...
ועוד קצת.
וכשהרגיש ששבע הוא החל לצעוד לעבר ביתו כשהתקרב לביתו הוא שמע
סירנה של ניידת משטרה, הוא נבהל לרגע והחל מתקרב מכופף כדי שלא
יראו אותו הוא ראה את עזרא בעלה של שולה (כן ההוא עם התחתונים
הפרחונים) מובל כפות באזיקים לתוך הניידת כששולה צועקת לו
:"עזרא נשמה אל תדאג אני יוציא אותך משמה". הוא לא הבין מה
קרה, בערב ישב מול הטלויזיה וצפה בחדשות ...שם דיווחו על שוד
מוזר שהיה היום ,השודד נתן לפקידה פתק בו הוא אומר לה לתת לו
את הכסף ולאחר חקירה מקיפה גילו השוטרים שבצד השני של הפתק יש
שם עם כתובת ,הקריינית אמרה שהשם היה של בנו של השודד וכך
הגיעו השוטרים לביתו של השודד בו מצאו גרביון עם חור כמו
שתיארה הפקידה בבנק ומצאו אקדח צעצוע מסוג ברטה וממצלמות המעקב
של הבנק רואים את אותו שודד מדבר עם מישהו והולך לרגע (ואז הוא
נזכר שעזרא אמר לו שהוא אחריו בתור והוא הלך , הוא היה
בטלויזיה עזרא דיבר איתו) והמחברת ...הוא הלך וראה שהמחברת היא
של מנשה הבן של עזרא ושולה הוא בטח שכח אותה כשהם עשו שיעורי
בית מזמן בתקופה של הבצפר....הוא הרגיש שהוא צריך להירגע אז
הוא הדליק את הרדיו והחל לשמוע שירים עיבריים,קצת תרבות הוא
חשב לעצמו.... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.