שיר ילדים היתולי

א.
טולוז לימון
בלע שעון
אורלוגין עתיק
ומאז
הוא מדבר
רק בתק ותיק
בכל שעה קפץ לדום,
כי לפי הדין
הוא צריך לומר ת'בונג
ולפעמים גם בינג.
המורה בבית-הספר
על טולוז כעס:
"תפסיק לחזור על עצמך.
זה פשוט נמאס!"
אבל המלך התלהב:
"הביאו את הנער!
הוא יהיה ממש נפלא
בתור שעון השער!"
ב.
טולוז תקתק בלב רחב
על שער הארמון,
שלח חיוך מגובה רב
לכל תייר אלמון
תוך שנה סופח רשמית
לסגל דיפלומטי,
קיבל משכורת נדיבה
על-פי חוזה סטנדרטי.
אך ביום סגריר אחד
לפתע נעצר.
השען קבע מיד:
"כאן הקפיץ נשבר".

ג.
חדל בינג-בונג
ותיק ותק
ושבו המלים
ןממקומו הרם פתח
טולוז בנאומים
על המשבר הכלכלי,
על פער השכר,
על המצב הביטחוני
וטעויות השר,
על קטטות האצולה
בכל מרחב ופלך
ומה עושה ירום הודה
כשנעדר המלך...
כך פטפט לו מאושר
ככל אדם נורמלי,
מעודו טרם היה
טולוז כה פופולרי.

ד.
קהל גדול אז התאסף
מול שעון השער
וצחוק עז צחקו כולם,
מזקן עד נער.
אבל המלך הזדעק:
"להסירו מהר!
אין לי שום עניין בשום
שעון שמדבר".
טולוז נזרק אל הצינוק
במרתפי העיר,
את שארית חייו בילה
כשהוא מדבר לקיר.
בחסרונו אין איש מרגיש,
כי באופן אידיאלי
ממלא את מקומו
שעון כיס דיגיטלי. |