קשר חברי מפר אותי מבפנים לעט
לא יודע אם יש למה להתגעגע כמעט,
אולי אני מגזים במחשבות, בשאלות
אולי אני מכוון את עצמי אל עבר טעויות.
מתחיל בחיפושים אחר עצמי
מנסה לחבר אהבה קטנה למעני,
למצוא את הרגש החבוי בתוכי
להחזיר את שאיבדתי מתוך גופי.
מעלה מחשבות ותוהה בין שאלות
מנסה להבין איך להימנע ממערבולות,
לסלק ממעמקי מוחי את שברי הקולות
אולי האלים הנסתרים ימצאו לי פתרונות.
רוצה להוציא את זה החוצה, רוצה לבכות
להיפתר מהתחושות שאותי לא עוזבות,
אבל הכל נראה חסום וכלום ממני לא יוצא
ואני נשאר לבד עם העצב שממני לא מרפה.

מחזיק את עצמי בקצה, מחזיק ולא עוזב
יום אחד אולי כל זה יתחיל מבין ידיי להתפורר,
אולי יום אחד אני אעזוב הכל ומכאן אלך
את העצב השאיר מאחורי, שממני ייאלם.
לא רוצה ללכת לאיבוד
לא רוצה את עצמי לאבד,
מחפש את זהותי שנפגעה
מחפש את עצמי בין ימי השכחה.

אני כבר לא בטוח בכלום
לא יודע אם את זהותי האמיתית אני רוצה,
צועד לי בדרך הריקה לבדי
מחלק את שאריות נפשי לכל מוצא.
יוצא לדרך לחפש את מה שאני
למצוא שאריות ממה שפעם היה שלי,
וגם אם אעמוד זמן רב על הקצה
אני יודע שבסוף אמצא את מה שארצה.
אני בעצמי מאמין
אני את עצמי באמת מכיר,
כל יסור הוא בעל סוף
וגם את העצב הזה יש מי שיבוא ויגמור.