"בבוקר, כשאני קם לישון

אני פותח את קופסת הגפנונים

ומקלף בשהייה את קליפת הראי.


מדוע הציפור משתכשך עם השועל?

בצהריי המרגוע, מדבש במעלה הסלע-
מבט ישיר ביום קיצי אפל, בתקופת הגימור המושלם.

אגזוז ה תשוקה מפתם אורחות-חיי
ניצב מולם ללא כולם
סגרור ואוורירי

דעיכה פיקטיבית, חווה משופצת.

-   שבירת האין סוף   -

עת החלום, מצלל בבועתיי  תמחור.

"עובד לי מרעב!!"
(מפתה דרכי מגוש)

פיתולי האשמורת, מדליפים אצות תקווה.

אשקוט.
מרמור, מרמור..

בטל את הביטול!  
ברז , אור , חיים!