ילדה רזה, זה מה שאני. רזה, אבל לא רזה מספיק. חודשים חשבתי
ככה, שנים אולי. אני לא יודעת מה גרם לי להתחיל לחשוב ככה אבל
בסוף באמת האמנתי בזה. זו הייתה הטעות הראשונה שלי, כי עכשיו
נעלמתי. שלא תבינו לא נכון, אני לא מתה או משהו כזה, נעלמתי
פשוט. אם חשבתם שאנשים לא יכולים להעלם אז טעיתם, אני דוגמא.
ומהי הבעיה, שאי אפשר להשמין. מי שנעלם נעלם, ללא דרך חזרה.

והאמת, שהעולם הפסיד אותי. כי אני ילדה חמודה ממש בסך הכל.
יודעת לכתוב מעולה ומודעת לזה. כותבת גם באנגלית רהוטה שרוב
הישראלים היו מתים אליה. טובה בלימודים בלי להתאמץ. אבל בדרך
כלל אנשים כמוני, משעמם להם. אז אנחנו מנסים לסבך את החיים
שלנו הרבה מעל מה שהם באמת. עוד סיבוך, עוד מוות, עוד אהבה
שהרסה אותי, ונעלמתי.

איזה תחת, איזה תחת יש לי. ילדה בת חמש עשרה. רגישה, מוכשרת,
חכמה, אבל איזה תחת יש לי. אולי זה יעזור לי בזיון הבא. אולי
הזיון הבא יהיה עם יותר רגש, יותר אהבה. כי אני יודעת שיש שם
שפתיים בשבילי, בשביל הדמעה הזאת. ואולי אני רגשנית מידי
עכשיו, אבל זה המעט שמותר לי לבקש, מישהו לבכות איתו. ושיגדל
לי התחת, ושהעולם ייפול. אבל בינתיים הוא אינו, אז התחת יישאר
ויקטן. אני רק מקווה שלפני שאני אעלם הוא ימצא אותי. אני יודעת
שיש מישהו שמחפש. מישהו שמחפש ילדה רזה ומוכשרת במצב טוב.
אפילו מזדיינת.

והחדר חשוך ושחור, וכשהכול נראה לי מת, רק הכאב עוד שם. גורם
לי להרגיש, להרגיש קצת לפחות. אז אולי אני אחתוך פה. גם ככה מי
רואה בכלל את היד שלי. מי רואה אותי בכלל. מי מסתכל. אולי אם
אני אחשוף עוד טיפה. אולי אם אני אזדיין עוד קצת וארוץ לספר.
אולי אתה תבוא. אתה תבוא לא בשביל זה אבל. ואני אפסיק לחתוך את
עצמי, ואני אתחיל להרגיש גם בלי סכין גילוח. אתה תהיה סכין
הגילוח שלי. אתה תגרום לי כאב, אבל לפני, בבקשה, תגרום לי
אושר. כי מגיע לי. ילדה בת חמש עשרה, מוכשרת, יד שנייה או
שלישית, או שבעצם זה כבר לא משנה. זה לא ישנה לך לפחות.

ואני אדע שאתה לקחת אותי מפה, נעוף מפה שנינו. הילדה שנעלמה
והבחור שמצא אותה. ושנינו נברח, נברח עד שלא יהיה לנו כוח
יותר. ואז נחזור, ונחיה, ונאהב. כי זה מה שנשאר לנו בחיים.
והסכין תעוף לפח. והזכר היחיד ממנה יהיה הסיפורים שאני אכתוב
עליה. ומעכשיו אני אכתוב עליך, שמילאתי לי את החיים. אפילו
שאתה מת כבר. אפילו שהיית ואינך עוד ואולי מעולם לא היית. אבל
אני תמיד אדע, שיש במקום כלשהו בעולם הדפוק הזה, שפתיים
בשבילי. רק בשבילי.