את הסקר על נועה התחלתי בקיץ 98', מסתבר שהעם לא רצה בנועה
מעולם, ונועה איבדה כבר עניין בסקריי מזמן, כך שבסופו של דבר
נועה אינה מדגם מייצג.

בנועה יש עיניים עצובות,
היא לא רואה דבר, רק מקרינה
היא טוענת את הלב שלה בכעס
וגם טוענת שהלב שלה כואב,
פה שואל את נועה - "איזה עצב
מתקבל כשמכפילים כעס בכאב?"
משהו מתרשל בנועה כשהיא מחייכת,
אומץ בינוני וכנות כמעטית
אנחנו סובלים, אז מרחמים, ואז מחבקים
שם מפנה מבט לנועה ושואל
"איך את יודעת איפה לחייך?"
גזרה מסוימת מחמיאה לנועה
ירוק ולבן ושחור עד היום,
קצת מכניסה את הבטן, נועה,
אבל כשהיא שמחה לא רואים את זה
פה ושם שואלים את נועה -
"איך אנו נדע שאת שמחה?"
נועה מקלפת את הקשה מקרואסון,
וכמו פולה כינים משערות בצק
היא שומרת לה בזפק קצת,
לאחר-כך קשה של וידויים
"לא איכפת לך לגלות את האמת?"
כבר אי-אפשר להזיז את נועה.
פה או שם - מוקדם או מאוחר
כולם אומרים שאף-על-פי-כן נועה תנוע.
היא מספרת שהוריה נתנו לה לבחור את שמה,
ושעד גיל שתיים לא קראו לה בשם
"איך את ידעת שאת נועה?"

היא לא מעזה לטעות...