רוח קלה נוגעת קלות
עצים בוכים שומע יללות
ואני לבד הרגליים כואבות
אין כח ללכת אבל מוכרח

החיים הם בעצם שביל מפותל
וחושב על ההר שמעל
מכוסה שלג לבן כחלחל
ונותן תקווה לימים הבאים

לראות להבין לשתוק לחפש
משמעות עמוקה לחיים שמעבר
גלגול נשמה מתגלגלת בתוכי
ואני האחד שמחפש את הקשר

והחלום רטוב ובתוכו קנקן
בעצם נותן את תחושת הזמן
כולנו חיים עכשיו וכאן
חייבים להבין שיש גם סוף

השלג נמס ואני עוד מעט גם
זיקנה מדשדשת מעבר לענן
השמש עולה בינתיים שוב
החיים מתחילים באותו הסיבוב