|
הקור חודר לעצמותי
הולכת באפלה מוחלטת
בשקט בשקט חושבת
נתקלת במכשול וכמעט נופלת
פוקחת עיניי מנסה בחושך לראות
רק אז מגלה שהן כבר לרווחה פתוחות
לא ידעתי לאן אני הולכת
רק את מה אני שוכחת
לא ידעתי לאן אני הולכת
רק ממה אני בורחת
אתה היית הכוכב שבשמיים
הראת לי את הדרך הנכונה
לא ראיתי אותך רק יומיים
והזמן עבר כמו שנה
הימים עוד חולפים שום דבר לא השתנה
ואני מתחילה להבין שאולי אני לא בשבילך
אולי אתה לא מבין, שואל מדוע
אני מתעקשת להמשיך בדרכי לבד
אתה דואג שאפול עקום
ופוחד שלבד לא אצליח לקום
אני יודעת שהדרך קשה וחשוכה
אבל אני חייבת להתרחק קצת ממך
לא ידעתי לאן אני הולכת
רק את מה אני שוכחת
לא ידעתי לאן אני הולכת
רק ממה אני בורחת
אתה היית הכוכב שבשמיים
הראת לי את הדרך הנכונה
לא ראיתי אותך רק יומיים
והזמן עבר כמו שנה
אני ממשיכה במסע ושומעת מישהו בא
מתחילה לרוץ מחשש שבאת לעזרה
נופלת לתוך בור עמוק כמו לתוך מלתעות
ואני חשבתי שיותר חשוך מזה לא יכול להיות
מלמעלה בוקע קול של מישהי לא מוכרת
מוכרת או לא מצאת לך אחרת
לא ידעתי לאן אני הולכת
רק את מה אני שוכחת
לא ידעתי לאן אני הולכת
רק ממה אני בורחת
אתה היית הכוכב שבשמיים
הראת לי את הדרך הנכונה
לא ראיתי אותך רק יומיים
והזמן עבר כמו שנה |
|
|
מה זאתומרת
סבלו? אתם
יודעים איזה
מחקר ארגונומי
עשינו על דרגשי
העץ האלה? אתם
יודעים כמה הם
אהבו לשחק בינגו
עם המספרים
שלהם? מי
סבלו?!
- אדולף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.