זה הזמן לשחק את משחק החיים
שעליו יש חובת השתתפות.
אך אינך משחק, רק בך משחקים
וקובעים אם תחיה או תמות.
זה כמו לראות רכבת דוהרת מול תינוק
כשהוא בוכה בפחד ואתה כה רחוק.
האם יש בך את הכח פה לשנות כיוון,
ולהיות פה קצת מעבר לנתון?
האם יש בך את הכח לפני שהתקווה תמות
לתת לכל חייך משמעות?
במשחק החיים אתה כלי המשחק
וזז רק לפי הקוביות
ולתוך המשבצת אתה שם מודבק
לרצפה שתי רגליך כבולות
והרכבת טסה, אל התינוק קרבה
ורגליך קפואות הן, כבולות אל הרצפה
האם יש בך את הכח פה לשנות כיוון,
ולהיות פה קצת מעבר לנתון?
האם יש בך את הכח לפני שהתקווה תמות
לתת לכל חייך משמעות?
ובתוך הכללים של המשחק הקשה
מוטלת עליך אחריות
כי רק אם תבחר אחרת תהיה
לחייך מעט משמעות.
ואתה מביא שוב, כואב על הפסים
הלב רוצה לברוח, לתוך דמיון מקסים.
אך גם אם תעצום עיניים בצפייה לטוב
תשמע צרחת תינוק מקצה הרחוב.
והרכבת עוד דוהרת, המשחק עוד משוחק
האם תישאר אליו כה מרוחק? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.