אדם שלמון / אבוד |
כעץ שתול על מים,
נשמתי חפצה לנוח
אך פרחה היא לשמים.
כציפור שהגיעה מארצות הקור
כנחל זורם בנתיב זר,
נפשי כמהה לשוב אל האור
אך צנחה היא לתהום אכזר.
יישותי הסתחררה בין מציאות לדמיון
נוגעת לא נוגעת בכנף השיגעון,
ואולי, היה זה חלום?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|