אלה שו / ''זמן'' במד-רון |
הזמן לא שמע;
את צעקותינו,
את תחנונינו.
הפך לחרש
ולאילם.
אינו מגיב.
הרוח בחלוני
שומעת את כאבי
אני מרשה לה ללטף.
זאב מיילל,
מבין
ומנחם.
ואני;
כדבר ללא שם,
יושבת על קצה מיטתי
מדמיינת שזאת קצה מיטתך.
רוצה לחבק מבלי לעזוב.
רוצה לחבק,
ולא לדאוג.
רוצה לגעת
לעומק;
לעומקך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|