|
תיפלט ממני!
היפלט!
כן אתה הרקוב השפל הבוהק הלבנבן!
העזה לא חסרה לך
כמו משורר צעיר על ערש דווי החושב שיוכל לנסח את גסיסתו
בעצמו.
(מאשרת הכותבת)
היעלם ואל נא תשוב
כי אחבקך בזעם ובדמעות מטונפות
באהבה.
נאחזת בך
בוכיה ומטפטפת
מושפלת ומחייכת
מצחינה
לא נקיה
(ועדיין לא הזכרנו את הטוהר!)
אך אתה בורח למחוזות ורודים יותר
הגיוני שהעדפתך תהא שם
ולא תימשך
לחום הכהה שיש לי להציע. |
|
|
לחם, אני שולח
אותך. ביום מן
הימים אני צריך
למצוא אותך, הנה
ככה כתוב.
(לא להאמין לכל
מה שכתוב) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.