טל מיכלוביץ / דון לטינו |
אתה מאכל אותי
כמו אש.
מאכלס אותי,
מרגיע
באלימות
חסרת מעצורים,
בחום לוהט
מתוח,
נישא למרומים.
ניגשת,
מרפרפת
כמו משב רוח,
כמו
סירחון של סיגר
קובני (כמובן)
וטקילה.
עובר בלי ששמים לב,
(רק אני שמה הרבה).
מסרקת את גבך באצבעותיי,
טופחת על צווארך
המזיע סיגרים,
כלוא
בין ידי לחיי,
כלואה
בין לשונך לחיי,
ומתרגשת
כמו פעם, אך לא באמת כמו פעם,
אני משכנעת עצמי.
מציתה סיגריה.
מתעטפת,
משאירה כמה דינרים ואמירה פייסנית משיחת חולין על השידה הקטנה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|