פנינה אל / כשפל אשקוט |
את ארץ אהבתי
חלקת אדמתי הקטנה
אלייך אשוב כל יום
כשקיעה השבה אל מים
את ציפור מבשרת הבטחה שקוימה
אל מפתן דלתי מביאה מנוחה
כשמשקעי צער עוגנים בי
אזכר בך רק לרגע
וחיוך ימצא דרכו אליי
כל קמט בפנייך
כל מילה יוצאת מבין שפתייך
עוגנים בחופיי
ממלאים ימיי ולילותיי
הלא למשמע קול צחוקך
גם רקיע מתבהר
ואלוהים מניף דגל כניעה
על ראשי העבים
וניעורים בי לפתע גלים
סוערים הם בדרכם אלייך
כשפל אשקוט ואהבתי חבויה
ואצטרף אל שאר אוהבייך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|