" אני אוהב אותך" הוא אמר לי. "לא היה לי עד עכשיו את האומץ
להגיד לך את זה, אבל אני אוהב אותך,ובגלל זה אני כאן איתך, לא
בגלל מתמטיקה, זה היה רק תירוץ לעזור לך במתמטיקה,רק תירוץ כדי
להיות איתך."
הייתי המומה,בחיים לא חשבתי שהוא יגיד לי דבר כזה,כבר שנה שאני
רוצה אותו ופתאום הוא נזכר לאהוב אותי? הוא אפילו לא הראה
סימנים של אוהב..
ישבנו על המיטה בחדר שלי,הוא היה עסוק בתרגילים..ופתאום,ככה
סתם, הוא התחיל לשפוך את הלב.."שני,יש לי משהו להגיד לך"
"למה חיכית עד עכשיו?" שאלתי אותו " הרי זה היה שקוף שאני
אוהבת אותך,כולם יודעים,אז למה היית כזה קריר?למה הראית לי
בדיוק את ההיפך?"
"כי אני אידיוט"הוא ענה "אני אידיוט ולא שמתי לב,התביישתי, ולא
חשבתי שאת רוצה אותי בכלל"
חייכתי "אז עכשיו,שנינו יודעים מה אנחנו מרגישים,אז בוא נשים
קץ לכל הבלאגן הזה"
והתנשקנו,זאת היתה הנשיקה הראשונה שלי,ואיתו,כמו שתמיד
חלמתי..
פתאום היה צלצול טלפון
התעוררתי..
אני שונאת שמתקשרים בצהריים!