עיניים מוחבאות מאחורי משקפי שמש וכובע שחור גדול. אף אחד לא
היה מזהה אותה בכל מקרה, אחרי הניתוחים, אבל היא לא רצתה
להסתכן. לרגע, איש מהחיים הקודמים והכה רחוקים שלה הסתכל עליה
ובהה, עד שקלט שהוא בוהה והעביר מבטו למקום אחר באולם. כולם
היו לבושים בשחור, מנהג שלא מתבטא בדרך כלל בישראל, אבל הלוויה
של ניקה הייתה שונה. לניקה מגיע שחור. כולם היו שם, אביה של
ניקה, חבריה, אוהביה לשעבר ואלה שזה עוד לא עבר להם. גם היא,
האישה עם הכובע הגדול והמשקפיים המסתירות, הייתה שם. היא שהיה
לה תפקיד כה חשוב בסיפור הזה, שם בשביל ניקה. האולם היה מלא עד
אפס מקום באנשים שלא יכלו להבין את התרגדיה הנוראה שחלה,
וסביבם התנוססו על הקירות מאות תמונות של התינוקת, הילדה,
הנערה והאישה הכי יפה שאי פעם דרכה על אדמת העולם הזה. ניקה.
עיניה חום דבש עמוק ומלא תבונה, מיסתורין ובדיחה מזלזלת שהייתה
חלק ממה שהפך את ניקה למיוחדת. שיערה המתולתל והארוך בצבע
החום-אדום המיוחד שאיפיין אותה וייחד אותה כל כך, שיער צבוע
גוונים טבעיים בתוך ים של נשים ששלמו ממיטב כספן ועדיין לא
הגיעו לרמות השלמות אליה הגיע שיערה של ניקה. גם כתנוקת הייתה
יפהפיה - אמנם פניה עוד לא היו חדות ועצמות הלחיים הגבוהות שלה
עוד לא בלטו, אך עיניה היו אותן העיניים.
האישה עם הכובע הגדול, מיכאלה שמה, סרקה את התמונות והרגישה
בפעם הראשונה מאז מותה של ניקה, געגוע. הגעגוע היה לא רק לניקה
השובבה, התחמנית והאינטילגנטית, אלה גם לחיים שבאו אתה, למשהו
שמיכאלה לעולם לא תחווה שוב, עכשיו שניקה מתה. מתה לעולם ואין
איך להשיב אותה. היא נקברה עמוק מדי על ידי כולם.
מן הקהל קם איש, אפור וכפוף בין חבריה היפים של ניקה, ועלה
לבמה הצמודה לקיר האחורי בחדר הענק. ברגע שרגלו דרכה על הבמה
האולם כולו השתתק ופקח עיניו ואוזניו למשמע קולו העמוק והעצוב
של האיש שהכיר את ניקה הכי טוב, אביה ולד. למרות השם המעיד על
מוצאו, ולדימיר קרפילובסקי, לאיש לא היה אפילו רמז למבטא.
העברית שלו הייתה גבוהה ויפהפיה, הרי הוא היה סופר, אך בערב
הזה דיבר לא מילים גבוהות ולא מתאפורות ואמצעים ספרותיים
אחרים, בלוויה של בתו דבר ממקום של כאב כל כך עמוק שלא יכול
היה להטריח את עצמו לדבר מכובד. ובכל זאת, אלה היו מילותיו
היפות ביותר.
"בגיל 6 שאלה אותי ביתי מה היא חזקה, והסברתי לה. אינני יודע
איפה היא שמעה את המושג הזה, אך היא שמעה אותו ודרשה תשובה.
כולנו יודעים שכשניקה דורשת תשובה, היא מקבלת אותה. בגיל
שמרבית חבריה לכתה עוד לא ידעו חיבור וחיסור וקרוא וכתוב, ניקה
ידעה חזקות, היא ידעה לקרוא ספרים בעצמה לפני שנתה, והיא ידעה
להוציא ממני מה שהיא רצתה. הייתי יושב ומנהל אתה שיחות על
החיים יותר פילוסופיות ועמוקות מהשיחות שהיו לי עם חבריי
המבוגרים והמלומדים, הייתי נהנה מחברתה של בתי הצעירה ברמות
שאיש לא התקרב אליהן. זוהי הניקה שכולנו מכירים." ולד עצר לרגע
והביט סביבו, כאילו בודק שכולם מקבלים את מילותיו. כשראה אנשים
רבים מהנהנים ומחייכים לעצמם, המשיך.
"לימדתי אותה מה שהיא רצתה, עד היום אינני יודע מאיפה היא
קיבלה רעיונות כל כך מתקדמים. היא לעולם לא התעניינה בדברים
הרדודים שחייהם של חבריה לכתה סובבו אותם, לא קניתי לה בובות
רבות או קלטות רבות לצפות בהן, היא לא נהגה לראות טלויזיה, פרט
לחדשות בערב איתי. הייתי קונה לה ספרים מדעיים, ספרי שירה
וספרי פילוסופיה. לימדתי אותה כבר בגיל צעיר כל כך לבשל בעצמה,
והיא אכן לקחה על עצמה רבות מעבודות הבית שנאלצתי לעשות בעצמי
מהיום בו נולדה בתי ואישתי נפטרה. ניקה הייתי לי מקור גאווה
ושמחה שאין כמוהו, ומעבר לזה, היא הבינה שאני צריך את זה. היא
ראתה לתוכי עם עיניה המדהימות.
"אני לא רוצה לעמוד כאן כל היום וכל הלילה ולספר לכם על
חוויותיי הנעימות עם ניקה, למרות שהיו כל כך הרבה, אני רוצה
לדבר אתכם על משהו קצת יותר רציני - על האופן בו חייה ותמימותה
נלקחו. בתי ניקה, תלמידת אוניברסיטה עד לפני כמה ימים, חזרה
מהרצאה בנושא פילוסופיה ביהדות ביום חמישי שעבר בערב כאשר
נחתפה על ידי אנס ידוע אשר את שמו אסור לי למסור לפי הוראות
משטרת ישראל. אנס זה ידוע בכך שעוקב אחרי אישה מסוימת במשך
חודש עד שלושה חודשים ואחרי זה חוטף אותה, רוצח אותה ואז מקיים
יחסים חולניים עם גופתה המתה. למרות שגופתה השלמה של ניקה
איננה ברשותנו,לאור העובדה שאיש זה חטף אותה ואחרי שנמצאו
חלקים מגופתה וכמויות דם אשר העידו על דימום למוות אם לא בצורה
אחרת, אני יכול להגיד בוודאות שבתי..." וקולו נשבר. ולד בכה
בפעם הראשונה מאז היום בו נולדה בתו ואשתו מתה.

שבוע ימים לאחר מכן, בחדר שקירותיו היו מכוסים בספרים, ולד ישב
בכורסא האהובה עליו, מת. הוא סומם למוות על ידי האישה שהייתה
מהרגע ההוא ידועה בתור מיכאלה. לאחר ביקורים רבים אצל המנתח
הפלסטי ותכנונים מדויקים הצליחה ניקה לביים את מותה ולהפוך
לאישה החדשה הזאת, לאישה החופשיה מעיני העולם. לרגע בלוויה שלה
היה נדמה שתשבר ותגלה לעולם שזאת היא, אחרי שראתה את ולד, האדם
היחיד שאי פעם אהבה, מדבר עליה עם כל כך הרבה אהבה. כדי
שהתכנית תעבור וכדי שולד לא יצטרך לסבול יותר, הלכה לביתו,
לביתם בעצם, ולקחה על עצמה את תפקיד אלוהים.
עכשיו היא חופשייה.