[אור נדלק]
א: (ממאחורי הבמה)
נו, אני לא רוצה!
ב: (נכנסת לבמה)
מה, את תינוקת, תגידי לי?!
א: (נכנסת)
(לובשת סוודר)
אני לא רוצה אמרתי לך, זה לא מתאים לי.
ב: מה יש להתאים? הוא עשיר, חתיך, ויותר מהכל, הוא אוהב
אותך, מה את עוד רוצה?
(מדליקה סיגריה)
א: (מתקרבת למרכז הבמה)
את יודעת מה אני רוצה...
ב: נו, באמת!
(באה אליה, דוחפת אותה הצידה)
(מחקה אותה בהגזמה-)
" אני רוצה לאהוב,
אני רוצה לקום בבוקר ולהיות מאושרת איתו,
אני רוצה לדעת שאני אהיה איתו תמיד..."
א: את דפוקה לגמרי, את יודעת?
(מתיישבת על הספה)
ב: האמת שכן... לא עברנו את זה כבר?
(שתיקה)
א: מה, את לא רוצה להיות עם משהו שאת אוהבת ולהיות בטוחה
בזה?
ב: רוצה, נו, מי לא רוצה?
אבל מותק, את כזאת תמימה,
(מכבה את הסיגריה)
כבר אין כאלה...
(מספרת בדרמטיות-)
"הוא בא, לקח אותה על סוסו הלבן, היא אהבה אותו,
הוא אהב אותה,
(מתקרבת אליה)
הם דהרו יחד אל עבר השקיעה וחיו באושר ועושר וכושר ואהבה
עד עצם היום הזה."
(מדגדגת אותה)
א: (זורקת עליה כרית)
ב: (מדליקה עוד סיגריה)
(נאנחת)
א: אולי תפסיקי כבר עם זה!
ב: (מתעלמת)
א: הלו! אמרתי לך שתפסיקי כבר!
ב: אז אמרת, זה בסדר, את לא הראשונה. אבל בסופו של דבר זו
החלטה שלי, לא ככה?
א: את לא מבינה?
(צועקת עליה)
את הורסת לעצמך את החיים ככה!
ב: מאוחר מידי מותק! ותאמיני לי מה שאת עושה לעצמך פי אלף
יותר גרוע.
א: מה אני כבר עושה?
ב: מותק, מסיגריות מתים... אבל בלי אהבה...
(שתיקה)
פשוט ממשיכים לחיות.
[עמעום אורות]
(ב' מכבה את הסיגריה)
{פאוזה}
[כיבוי אורות] |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.