לילך קרן / זיכרון מצולם |
ונזכרת איך השתעשנו
איך דיגמנו אני ואתה למצלמה
עשינו פוזות של זוגיות מופלאה
באמת חיינו אותה
היה לנו כל כך טוב
ואיך הרסתי הכל
אתה רק רצית לאהוב
ואני פחדתי
נילחצתי
הכנות שלך
הפחידה אותי
הרחקתי אותך
דחקתי אותך מחיי
ועכשיו אני רוצה
אותך חזרה
אבל זה כבר מאוחר
מישהי אחרת כבר תפסה
את מה שאני השלכתי
למה רק עכשיו אני מבינה
למה רק עכשיו כשאני מסתכלת
בחיוכים קפואים אני נזכרת איך היינו יפים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|