עירומה אני ניצבת מולך
אני הכי אמיתית איתך
שזה מפחיד אותי
לא מנסה להרשים
לא לגרום לך להתאהב
לא משחקת בך
לא רוצה לשבור לך את הלב

אתה אומר את דרמתית נורא
אתה אומר  מבולבל, לא יודע
מה את רוצה?
אתה סתם מפחד
אני לא מבינה ממה
אני לא כל כך מפחידה

אבל אתה לא מבין
שבמצבנו הנוכחי
אני המפסידה
בתור התחלה
שזו אגב
חרא של התחלה
איבדתי כבר את
הכבוד העצמי שלי
וכל שיחה איתך
אתה מצליח להסיר ממני עוד קליפה.
מצליח להסיר עוד שכבה.

שכבה של אכזבה
שכבה של כאב
שכבה שפעם לא מזמן
שברה לי את הלב
מצליח להסיר דאגה מליבי
מצליח להשכיח את כאבי

איך כבר שכחתי שמישהו בדיוק כמוך
לא שונה בכלל אולי רק בשם ובצבע השיער
אותה ציניות אותו חן שמקסים אותי מיד
כך אתה ניצב מולי וללא כל מאמץ
אתה מפשיט אותי בפשטות שלך
ברצון שלי להכיר אותך

הם רוצים להיות איתי
הם מעריצים את הפשטות שלי
אבל כמה שהם מיוחדים
אני רואה רק את השקט שלך
רוצה לטעום רק ממך
להכניס קצת מהפשטות
הכול כך לא פשוטה שלך
לחיים שלי
שתיכנס בשקט ובלי
אזהרה תבלגן את חיי
ותצא מהם בסערה.

לכן יקירי מן הראוי שתדע
גם אני מפחדת
גם אני מבוהלת
אתה מדאיג
אתה מפחיד
לא אתה
אולי רק המחשבה
שאתה רק הזיה
שתעלה לי בפגיעה.