שי גנוסר / כמה אמיצים |
כשטיפלנו בכל המילים והלכנו רחוק, עד מעבר לדלת.
ואחר כך נשארתי בבית, לנבור את עוצמת תחושותי.
ואתה עוד לא שבת.
גם לא דרך טלפון מצונן.
נשארתי עומדת בתוך העולם השוטף שלי.
בלי תכנים אחרים, רק לחשוב על הרגע.
כמה אושר, כמה שלווה.
בלי כאבים, בלי ניתוח
רק חיתוך דק שבהנהון, מסכימים, על הכל.
כששברתי שילמתי, כמו שאמרתי.
איך תקבל עצמאות אם אמשיך להיות היחידה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|