גאסימאר ספיראט / שעה שביעית |
בעודי נשענת על עץ זקן אשר צמח לשמיים
הרוח לימדה אותם את שירה הצח והצלול
מלטפת את גופי
עוטפת את כתפיי ברדיד טהור צלול
רקיע כחול עם מעט אפור
סיפר לי סיפור בלחישה
רצועות של שקט, שלווה
עפו באוויר הפתוח
נצצו בין הצלליות שריקדו על האדמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|