אם היה לי אקדח הייתי יורה בעצמי
אם היה לי אומץ הייתי חותכת את הורידים
אז כל מה שנותר לי לעשות זה לבלוע כדורים.
יש 18, ספרתי. זה כל מה שנותר לי בבקבוק.
האם זה יספיק?
אני לא חושבת, לא בדיוק.
18 כדורים עם שם משונה, ועוד 7 אספירין-
זה כל מה שיכולתי למצוא. זה לא הרבה...
גלולה ראשונה- זה לא היה נורא.
עוד 5- בלי בעיה.
תראו מה אתם עושים לי
מתנהגת כמו מכורה.
צריכה את הסמים שלי,
כבר לא זקוקה לעזרה.
כבר לא צריכה אתכם שתמררו לי ת'חיים
הם כבר מספיק מרים, מספיק אומללים.
אחרי הגלולה ה-16 עשיתי הפסקה
לתת לזה קצת זמן להשפיע- את הכל לקחתי בדקה.
3 שניות חיכיתי- שום דבר לא קרה
לקחתי עוד 2 אספירין
שכבתי והבטתי אל התיקרה.
תראו מה אתם עושים לי,
גרמתם לי לבכות.
גרמתם לי להיות כל מה שלא רציתי להיות.
עכשיו אני מרגישה את עצמי נוזלת מתוכי
כבר לא כאן, לא שם,
לא אחזור עוד לעולם.
קצת סחרחורת הרגשתי
ועיניי לאט נעצמו
כבר לא יכולה לזוז,
לא לנשום.
כבר לא מרגישה את הכאב,
אותי.
זה נגמר.