[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלעד זעירי
/
זכרונות, עלק

אני קורא פה די הרבה סיפורים פה בבמה ושם לב יותר ויותר שאנשים
פשוט רושמים את המחשבות שלהם וקוראים לזה סיפור, מסווגים תחת
זכרונות. כנראה שזכרונות הם גם סיפורים, כמו שפוליטקאים הם גם
אנשים. אז אם כולם עושים את זה, גם אני יכול, הנה זכרונותיי
מאתמול.
אז הייתי בפאב, מקום כזה לסטודנטים, עם עוד שני חברים. אבל הם
לא מה שחשוב בסיפור, החלק הזה שייך בלעדית למלצרית. הוי, איזה
מלצרית. בלונדינית (אמנם צבוע, אבל אף אחד לא מושלם), פנים
מתוקות וגוף תואם. אני באופן טבעי מחייך אליה ומנסה טיפה לפתוח
שיחה. אבל המקום מלא, היא עסוקה והכלב, שמתגלה כשלה ועוד עם
השם הייחודי "ג'ק", מסתובב סביב בין רגלי השולחנות בהנאה. אז
זה לא ממש הולך.
אני משער שעם מלצריות מתחילים הכי הרבה, לא רק כי יש להן נטייה
להיות יפות ואדיבות, אלא כי הן ממש משתדלות להיות נחמדות. הרי
כל אחת רוצה טיפ, בכל זאת... ולכן הדילמה שלי הסתבכה. האם היא
מחייכת אלי? ואם כן, זה בגלל שהיא רוצה לחייך? זה רמז? או שזאת
דרכה עם כל הלקוחות, לחייך יפה ככה ולקוות לטיפ נדיב?. וככה,
אני מעביר את הערב בדילמה, לנסות משהו או לא? ואני הרי גם ככה
בחור ביישן מטבעי.
בסופו של דבר, כמו רב חיי, לא עשיתי ממש כלום ולא מצאתי את הכח
הפנימי לצעוד אליה לעצור אותה לשניה מכל הגשת המשקאות ולומר לה
בדיוק כמה היא יפה ושאני אשמח להכיר אותה. סתם אכלתי, שתיתי
ובסוף שילמתי את החשבון, השתדלתי להיות נדיב מהרגיל בטיפ.
החברים שלי כבר קמו וצעדו ליציאה ואני עצרתי, הפכתי את החשבון
ורשמתי שם 'את נורא יפה' לפני שהלכתי. לא משנה שהעט שלי החליט
לגמגם דווקא במילה 'יפה', הרי העיקר הכוונה, נכון?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תאשרו לי כבר את
היצירה,
אוףףףףף, יאלללה
איתכם, כמה זמן
אני צריכה
לחכות, איזה
קריזה...



בימאיסטית במשבר


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/10/01 16:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלעד זעירי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה