שירי אל / שיר לנכזבת |
(סוף סוף.)
מילים:
הכל אמיתי כמו לפני דקה, אבל
איך זה את שם, (כאן)
ולמה ניעורתי בברוטאליות הזאת,
תראי. אני לבד
והרחוב אותו רחוב, אפור כמותו.
לא הסתכלתי על דוכן הפרחים הישן. שכחתי;
(ממך)
(לא)
ואת קוראת בשמי
ואת כמעט מחייכת
ואני כמעט קמה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|