בבית העלמין אפגוש את אהבתי,
אישה יפה לבושה בשחור,
היא תבכה במטפחת על קבר טרי,
ואני אתקרב לנחם מאחור.
"אני גבר לזמנים קשים",
אגיד, ועל כתפי אתן לך לבכות,
אני לא אעניק לך ריגושים,
רק אנגב לך את הדמעות.
בסוף הלוויה נצא מבית העלמין,
בימות האבל לא אסור מצידך,
אך אחריו דרכינו יפרדו לשמאל ולימין,
ולתוך העלטה לבדי אלך.
אני גבר לזמנים קשים,
על כתפי בחורות בוכות,
אינני יודע להעניק ריגושים,
אני ערפד הניזון מדמעות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.