שיר אור / שפתיים |
שפתייים מלאות,
שפתיים בוגרות.
ולא ידעתי אז אושר
עד גבול האין סוף
ולא ראיתי כי יופי
זועק מן העור.
ואחזתי ידיים קשות
לא מרפות,
שרצו רק לגעת
ולא להקשות.
ולא ידעתי לומר כי
יש לי אחר.
רק שירים, משפטים
מבולבלים ושונים.
וכי יש לאהוב
ולדעת לקחת
ולדעת לתת
מבלי הפחד.
ונשקו לי שפתיים
צמאות, רעבות,
ועצמתי עיניים
שהיו אז כבויות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|