פריחה
צהובה בלילות אתה
מפשיט אותי מתוך העירו-
ניות
ובמהרה שב
ומכסה על גוף מסופק כמו לא היה אפשר
ממש להאמין כאילו
כלום,
זרות אינטימית בזריחה
במשכן לאומנויות הבמה,
כמה פורמלי
פרונטלי כמה
אקספרימנטלי,
כמה אור
בתהום הזו.
וברגע אחר:
שקדים בשוקולד חורף,
אולי אהבה.
לא להניח לך
להניח לי
לרבוץ רפת איברים
ורחם
אל מול ההתרחשות הבוטה הזו -
פורנוגרפיה רגשית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.