תחת שמיים כהים,
מלאים בכוכבים נוצצים
היא עומדת פה על ההר,
בנעלי זכוכית ושמלת ערב,
מחכה לאהבה
שתגיע גם אליה.
עיניה נוצצות מכאב,
כאב של רצון לאהבה חזקה.
המראה הזה אומר הכל.
כולנו זקוקים לאהבה.
אבל כנראה שאליה כבר לא תגיע.
כי היא עדיין שם
עומדת על ההר
בנעלי זכוכית ושמלה
בקוצר רוח לך מחכה
ואתה לא הגעת.
עיניה נוצצות
והפעם מדמעות
דמעות זולגות על לחיה
חמות, עצובות, בודדות.
היא כ"כ בודדה.
היא יושבת על ההר
ומחכה רק לך...
ושתגיע, הלב כבר יהיה ריק,
יחכה שתמלא אותו באהבה,
שתזין בו קצת חן וכח.
כח להמשיך הלאה. |
