תחת שמיים כהים,
מלאים בכוכבים נוצצים
היא עומדת פה על ההר,
בנעלי זכוכית ושמלת ערב,
מחכה לאהבה
שתגיע גם אליה.
עיניה נוצצות מכאב,
כאב של רצון לאהבה חזקה.
המראה הזה אומר הכל.
כולנו זקוקים לאהבה.
אבל כנראה שאליה כבר לא תגיע.
כי היא עדיין שם
עומדת על ההר
בנעלי זכוכית ושמלה
בקוצר רוח לך מחכה
ואתה לא הגעת.
עיניה נוצצות
והפעם מדמעות
דמעות זולגות על לחיה
חמות, עצובות, בודדות.
היא כ"כ בודדה.
היא יושבת על ההר
ומחכה רק לך...
ושתגיע, הלב כבר יהיה ריק,
יחכה שתמלא אותו באהבה,
שתזין בו קצת חן וכח.
כח להמשיך הלאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.