סיפורנו מתחיל בזה שירון התעורר בבוקר וענה לפלאפון שצילצל
לפחות כבר רבע שעה עד שהוא התעורר וענה לו בקול צרוד של מישהו
שישן אולי 12 שעות, מה צד השני הייתה עינת שהייתה חברה שלו כבר
שנה וקצת ואמרה לו שהיא רוצה להפגש איתו היום אחר הצהריים כי
היא רצתה להגיד לו משהו נורא חשוב. אם היית שם היית יכול לראות
את ההבעה על פניו של ירון כשהיא אמרה "אני צריכה לדבר איתך על
משהו נורא חשוב" הוא מייד קם שטף פנים ציחצח שיניים יצא למטבח
לאכול משהו וראה את אמא שלו שותה קפה, הוא אמר בוקר טוב הכין
לעצמו את הקפה והמשיך לחדר שלו חזרה כדי לחשוב על מה לעזעזל יש
לעינת לדבר איתו, לאחר מאמצים אבל לשווא וכאב ראש נוראי, יצא
מהחדר להלך לקחת את הספר שלו כדי לקרוא קצת בעוד הוא יושב
וקורא הוא לא מצליח להפסיק לחשוב על מה היא רוצה לדבר איתו,
הוא הגיע למסקנה שהוא לא יכול להתרכז בכלום הוא רק שמע את הטון
הרציני שלה אומר שוב ושוב "אני צריכה לדבר איתך על משהו נורא
חשוב" והוא לא הצליח לחשוב ישר או בכלל לחשוב על מה היא צריכה
לדבר איתו, "רינג רינג רינג" הטלפון בבית מצלצל הוא רץ לסלון
וענה לו מהר כדי לקוות אולי זו עינת הוא הרים את השפורפרת
שכמעט עפה לו מהיד " עינת" הוא ענה, רק כדי לגלות את כפיר בצד
השני של השפורפרת אומר" מה תגיד לי אתה השתגעת למה אתה עונה
עינת לטלפון ? " "מצטער" ענה ירון ואמר "מה המצב אחי איך איתך?
"
לאחר שיחה ארוכה שירון הסביר לכפיר את המצב שלו כפיר ענה לו
"תתקשר אלייה אין לך ברירה אחרת, אחרת אתה תשתגע"
ירון סיים את השיחה ניתק את הטלפון ובהה בו כמה רגעים עד
שהחליט שהוא עומד להתקשר הוא הרים את השפורפרת בהיסוס רב והחל
מחייג את המספר, סיפרה אחרי סיפרה, היה נראה לו שהזמן לא עובר
בין סיפרה לסיפרה שהוא מחייג ולבסוף טרק את הטלפון, הוא אמר
לעצמו
"מה אתה אידיוט היא חברה שלך דבר איתה" כנראה שירון שלנו חשב
שזה אידיוטי לדבר איתה על זה אבל אתם תראו לאן הסיפור שלנו
מתקדם.
ירון ישב וחשב על מה יש לה לדבר איתו הוא הגיע למחשבה שהיא
נפרדת ממנו הוא התחיל להלחץ ולהזיל כמה דמעות ושאל את עצמו
"למה, למה מה עשיתי? "  הוא חשב ובכה קצת ואז הגיע לעוד מחשבה
שאולי היא רוצה לספר לו שהיא בגדה בו והוא קיבל חלחלה רק על
המחשבה שמישהו אחר יהיה איתה וינשק אותה,הוא התעצבן החל לחשוב
על איך הוא יגיד לה משהו ויצעק וישתגע, ואז תפס את עצמו בידיים
והחליט שהוא יתקשר אליה כדי לברר מה בדיוק קורה איתה,
ואז לאחר כמה דקות של מחשבה איך הוא ידבר איתה ומה יגיד לה
ובעוד הוא מחייג את הספרות החליט לא להתקשר ולחכות עוד קצת.
כמובן אתם יכולים לתאר איך הוא העביר את הזמן שלו בטיולים הלוך
ושוב בבית עד שכמעט השאיר פס בריצפה הוא היה מתוסכל מאד אתם
יכולים לדמיין לעצמכם בואו נראה.
אחרי שירון חיכה והמתין זמן מה וראה שעוד שעה נותרה עד לפגישה
הגורלית שהוא מחכה לה כל כך בתיסכול, הפלאפון צילצל אבל הוא
היה כל כך עסוק במחשבותיו שהוא כמעט ולא שמע את הפלאפון מצלצל
מהחדר השני ועד שהגיע אליו הפסיק הפלאפון לצלצל וראה שהשיחה
שהפסיד הייתה עינת בעצמה והוא רק ניהיה מתוסכל יותר ואמר לעצמו
איזה אידיוט אני שלא רצתי ישר לענות. הוא לא יודע עוד כמה
השיחה הזו לא הייתה רלוונטית אבל תארו לעצמכם במצבו כל שיחה עם
עינת היא חשובה.
ירון התחיל ממש להיות מתוסכל וכמעט שהרביץ לקיר ואז ראה שעוד
חמש דקות הוא נפגש עם עינת התארגן מהר ויצא מהבית, בעוד הוא
הולך למקום בוא הם נפגשים הוא ראה זוג הולך לו שמח כזה יד
ביד,
ותארו לעצמכם איך הוא הרגיש כאשר ראה אותם כי הרי כל מה שחשב
על  היה פרידה , בגידה וכל דבר אחר גרוע שיכול להשתבש
בזוגיות,
הוא המשיך לצעוד לאט לאט כדי אולי לאחר את המצפה לבוא,
ירון הלך והלך ונראה שהדרך שהוא הלך הייתה קילומטרים למרות שזה
בסה"כ רחוב קטן, טוב לא קטן אבל זה לא העיניין, בסופו של דבר
הגיע וראה את עינת מרחוק, ליבו החל לפעום במהירות רבה וזיעה
קרה החלה לנזול על מצחו, הוא ניגב את הזיעה ממצחו, לקח נשימה
עמוקה
נרגע והגיע בדיוק אלייה, "היי" אמרה עינת בהיסוס "נו על מה
רצית לדבר איתי" אמר ירון בציפייה רבה.
עינת היססה קצת ואמרה לו תראה.....

"מה, מה קרה ספרי לי" ירון החל לחשוב על הגרוע מכל ועל הסוף של
הקשר שלהם ואז היא אמרה לו את הדבר שלו הוא כל כך ציפה כל
היום.

"הפתעה, הנה מתוק שלי הטבעת הזו בשבילך"