כשהייתי אצלך, היום, לפני שנה בדיוק.
אמרת לי שאתה אוהב בנות שלובשות חולצות גדולות וארוכות ברגעים
כאלה.
אז הלכתי לארון ובחרתי משם חולצה גדולה שלך, עם ציור של
הסימפסונס וזרקתי על עצמי בתנועה קלילה.
הסתובבתי אלייך וחייכתי, אני אפילו זוכרת את החיוך שהשבת לי,
חיוך מרוצה. כמו של חתול ערמומי.
בכלל, יש לך משהו מאוד חתולי בפנים, כאילו היית חתול בגלגול
הקודם. ואולי אפילו אתמול, כשלא הסתכלתי.
הרצפה הקרה דגדגה את כפות הרגליים היחפות שלי בזמן שחמקתי
מהמבט שלך להכין קפה.
החלטתי להשקיע ולבשל קפה תורכי אמיתי.
הקפה נשרף.
ועם קרני השמש של הזריחה, נשרפו כל שעות הלילה ההוא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.