לילך בן שושן / הסעודה האחרונה |
המתוק והחמוץ של
התפוח (ושל התפוז).
את האוויר הגס
מתפזר בחלל, והחלקיקים
רוקדים
בינינו
(ממלאים קצת את השקט -
כמו חתיכות נייר גרוסות בנעל חדשה).
מלוח לי בפה.
כש
תחליט
לצוץ
הרחוב והשמש לא יראו ריקים
והקרנים יפגשו
בדיוק בזמן לסעודה האחרונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|