ליקה דוד / אמא |
השנאה והאהבה שלי
אלייך
מתערבלים לבלילה
ויוצרים בי טירוף
השנאה שלי אלייך
מכרסמת בגרעין היסוד
שבי
מערערת את כל עולמי
ממוטטת עלי את הקירות
הלבנים של השיגעון
והפחד,
אמא
האהבה שלי אלייך הרסנית
חוט שידרה דק
ואני נאחזת בו
כקרש הצלה לעצמי
לקיומי
השנאה והאהבה שלי אלייך
שואבים אותי לתהום
והזרם חזק
חזק
השנאה זורקת אותי אחורה
האהבה רוצה ממך יד מלטפת
לחזור להיות זקוקה
ורוצה להיות משוחררת..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|