עמית רוכברגר / טעם החרטה |
לפתח חטאת רובץ,
האם ימשול בו?
חוששת אני,
להכנסת האורחים.
החרדה,
נושאת אותי לסדום.
האם צדיק הוא?
אם רשע?
ואם כעת אטרוק דלתי,
מטלטלי אצרור על שכם
ואנוס לי ההרה...
האעמוד בזה היצר,
להביט אחור?
ומלח,
היא החרטה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|