[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביב דותן
/
איבוד עצמי

לא בוכה אף פעם, עם חיוך תמידי,
פעם, זאת הייתה אני.
עם בטחון עצמי, מוקפת חברים,
ילדה כמעט חסרת פחדים..

פתאום אני כזו - נפגעת בשנייה,
מתי נהייתי כ"כ רגישה?
ואיך אחרים יוכלו להפנים,
את הפחד הגדול שיש לי מאנשים?

כל מילה של מישהו אחר,
גורמת לכאב שלא ניתן לתאר,
כל מבט גורם לדמעות,
למרות שכבר לא נשאר כוח לבכות.

ואיך אנשים לצידי נשארים?
בכי הוא לא דבר שמושך חברים.
שותקת, מסתגרת, נועלת את הלב,
נמנעת מלהרגיש - כי זה כואב.

האושר רחוק, החיים נראים גרועים,
כבר לעולם לא אהייה כמו אנשים אחרים,
כמו אלה שצוחקים, ולא דואגים,
מסתכלים במראה - ועם עצמם שלמים.

אז איך גם מחר בבוקר אקום?
אנגב את הדמעות, ואמשיך לצום?
אפגע כל הזמן, ועל עצמי ארחם,
כי בעצם, כבר אין מי שינחם...

ושוב מרגישה שנשארתי לבדי,
שוב מין תחושב של דכאון פנימי,
מסתכלת, ואין איש מסביבי,
בקרוב, גם לא ישאר לי את עצמי.



                                           


24.11.05







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאמרתי
סוציאליזם לא
התכוונתי לקיבוץ
שפיים.

לנין


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/12/05 13:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביב דותן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה