"מה המצב? מה נשמע?"
"חרא. תודה. ואיך אצלך?"
תשובה שגורה בימי קללה.
במצב תמידי של סמרטוט - אני על הרצפה.

כמה אירועים לרעה וכמה ביש מזל,
יכולים להתרחש בחודש אחד ארור ומקולל.
סטטיסטיקות נשברות, בזיונות אישיים,
מה לעזאזל שם למעלה מטה את יד האלוהים?

אולי זו עין רעה הגורמת לנובמבר להיות שחור משחור
ויהיו לו השלכות גם על החודשים הבאים בתור.
מוטיב הטעויות כאן חוזר יותר מדי,
אך גם דברים שלא קשורים למוטיב זה, ואני זועק - די!

המחשב מתקלקל, ועכשיו צריך זמן לתקן את הכל,
גם תלונה ממ.צ. שאני מתקשה לסבול,
אדם יקר נפצע קשה בתאונת אימונים,
טעויות פיקודיות משלל הריחות, הטעמים והגוונים.

שנה המאה - אובדן אליפות, ומכבי פשוט לא מנצחים,
וגם בכדורסל הם עם שני הפסדי חוץ רצופים.
כל מה שמייצג אותי או שאני מייצג פשוט מתבזה,
חבריי מסתכסכים - להיפגש כולם ביחד אף אחד כבר לא רוצה.

פי 4 ממה שצריך תורנות מפקד תורן,
ושוב בגלל זה אני לא מספיק את משימותיי בזמן.
כתוצאה מכך, ומחוסר התמדה, גם הכושר ירד,
כל הנע"תים נופלים עליי, ועדיין מתחנפים שאני מיוחד.

ההפסדים הכספיים, מסתכמים כבר באלפים,
למטרותיי האישיות אני עיוור, שכחתי אותם בדרכים.
וכמו תמיד עבדכם הנאמן מתלונן שאין בחורה,
ואם זה לא הספיק, דו"ח תנועה על עבירה חמורה.

תגידו, אתם עדיין סופרים?
על ארבעת הבתים האחרונים מה עוד אתם אומרים?
לי אישית עדיף לא לדבר ועל שקט לשמור.
נובמבר השחור - קיבינימט תעבור, ותישאר מאחור.