השפה העברית דלה מידי על מנת לתאר הרגשה זו.

יש מחקרים שטוענים כי עדיין אי אפשר להסביר במדויק פירוש למילה
זו.

אהבה...
רגש טעון, חזק ובלתי נמנע, הפוגע בכולנו.
כמו צביטה בלב ע"י החץ של קופידון, או הרגשת פרפרים המשתלטת
עלינו.
הרגשה של שמש המאירה על פנינו, וחיוך רחב לשפתינו.
זיעה בידיים, גמגום קל, והליכה מוזרה מאוד (לפעמים דילוג קל).
אז איך מפרשים משהו שאי אפשר להסביר במילים?
התשובה היא, מעבירים תחושות באמצעות חוש המגע...

באותו לילה, עמום אורות, אפל ומחניק, אני מריחה אותך, ואתה
נודף מאהבה.
המגע של גופך העביר בי הרגשת צמרמורת וחום עילאי, אשר אינני
מרגישה גם אחרי שלובשת אני
3 חולצות חמות, ומגע שפתייך מעביר בי פיק ברכיים, אשר אינני
מצליחה לשלוט בו.
כאשר אתה אוהב אותי עם כל האהבה שבך אני מרגישה כאילו היינו
כאחד, כמשהו שלם.
אנרגיות של תשוקה משתלטות עלי ואינני יכולה לחשוב על דבר אחר
מלבד היותך איתי.
האושר הגדול נמצא במבט רך בעיניך הנוצצות אלי עכשיו.
האוכל אי פעם להגיד לך איך גופי מרגיש כשאתה נוגע בו ?
איך אני נהיית חלשה כאשר אתה מעביר את ידיך ומלטף אותי?
לא אשכח את הלילה ההוא שנישקת כל חלק חשוף בגופי.
האופוריה לא עזבה את החדר, ונשארה להיות סמל הרגשתנו.

ריחפנו בחדר כמו עלים ביום סתווי, ונותרו רק שרידים של סימני
האהבה שלך שעוטפים אותי,
ובעודי מסתובבת להסתכל עליך, אני מגלה כי אינך שם, וגם לא
היית...